orenru

אז ככה,
לפני זמן מה שוטטתי בהודו....
אח איזה זמן זה היה
נדבר על זה בהזדמנות.

שם, לפניו ובנוכחותו של ארונצ'לה ⛰️ ובאופן יומיומי ממש, רקדתי את מה שיש בי, את הבוקר, הערב, העצבים והאהבה, וכל מה שבניהם.... וצילמתי את זה.
ואז... שעשוע מגניב ביותר, היה לבחור סרטון, להיכנס לספוטיפיי וללחוץ על שאפל פליי, מה שיוצא אני מרוצה. ולהדביק את השיר שנבחר לסרטון.... וואי וואי כמה הפתעות היו שם.
כמה התאמה לא מוסברת, ולפעמים חוסר התאמה שעוד יותר מפתיעה ומעוררת.
אז ממשיכה את המשחק... ומפה לשם משנה קצת את החוקים, מוסיפה עוד נתונים, אבל החוק העיקרי נשאר, שמה שיוצא אני מרוצה, ולכי תסתדרי עם זה. או יותר נכון, תני לזה לסדר אותך!
מכירים את זה שהכל כבר מושלם, ורק "אני" מדמיינת/יוצרת בעיות?
אז כזה.
כפרה על ה"אני".
אתמול ניגשתי לשחק את המשחק הנ"ל, ובמקום ספוטיפיי נכנסתי להקלטות של הפלא.... מה ייצא..... מעגלים מעגלים של החיים.
הקלטת טיפול שהיה לי לפני זמן מה, ומי שמכיר אותי יודע שאני ותיקה, מתמידה ואוהבת את עולם הטיפולים.... ואיך כמובן, ההקלטה שנבחרה נגעה שוב, בדיוק במה שמבקש להינגע עכשיו.
אז כן, את זה שה"שיעורים"/ה"חיים", או איך שלא נקרא לזה, חוזרים על עצמם, וואלקם.
את זה ש"אני" כפרעלי, ממחזרת ומשמרת את דפוסיי..... וואאלללקקםםםם.
את זה שחאלס לראות בזה בעיה, שחאלס להסתתר, שחאלס לחשוב שרק "אני ואני אני"... הגיע הזמן לוואלקם גדול.

משתפת אותכם, שאולי יהיה גם לכם קצת יותר נעים, לפתוח את הלב, זרועות, ראש, למה שנקרא "עצמכם"... או "מסע חייכם".. קצת יותר נעים ואפשרי, לקבל, לצחוק, לעבור דרך.

תמיד ראיתי קשר, בין ה"גוף", למה שאני קוראת לו הנפש-רגשות-עולם פנימי ובלתי ניתן להסבר שאני חווה בתוכי. ותמיד, ראיתי ורואה, את ה"ריקוד" כדרך לחבר, לגשר ולהיות השניים האלה.
האינסופיות הזאת.

אז להלן הצצה לעולם הטיפולי, ריגשי, תנועתי, פנימי וממש לא אישי שאני עוברת דרכו.
ומי ייתן, וכולנו, נזכור, שאנחנו לא באמת לבד בדרך....
🧡🔥
אורן