Career Tips 4 Geeks

חבל שלא מלמדים את זה באוניברסיטה (או כבר בבית ספר)...

נתחיל בעובדות:

סקר אמריקאי גדול של The DeBruce Foundation שכלל נתונים שנאספו בין השנים 2025-2021, והשתתפו בו 36,000 אמריקאים בגילאי 18–64 גילה שאנשים שניחנים ב"אוריינות קריירה" ושיש להם רשת קשרים חזקה שוקלים 22% יותר אפשרויות תעסוקה מחוץ למסלול הקריירה הנוכחי שלהם, ומרוויחים בממוצע כ-40,000 דולר יותר בשנה.

רגע, לפני שאמשיך- קודם כל מה זה בכלל אוריינות קריירה?

באוריינות קריירה הכוונה ליכולת להבין את החוזקות וההעדפות האישיות, לתכנן ולנווט בין מגוון רחב של מסלולי קריירה, ולחקור אפשרויות תעסוקה שונות. זה למעשה אחד המנבאים החזקים ביותר לביטחון תעסוקתי.

בגלל שעולם העבודה משתנה מהר יותר מאי פעם, האנשים שמצליחים הם לא רק אלה שבוחרים נכון את העבודה הראשונה שלהם, אלא אלה שמבינים איך לנווט את הקריירה שלהם נכון לאורך חיים שלמים. וזה נכון עוד יותר עכשיו עם כניסת ה AI לשוק העבודה.

לפי תוצאות הסקר:

- אוריינות קריירה קשורה לסיכוי גבוה יותר להיות מועסקים לאורך החיים וכל עלייה ברמת אוריינות הקריירה קשורה לעלייה של כ-10% בסיכוי לתעסוקה.

- אנשים בעלי אוריינות קריירה גבוהה מבצעים חיפושי עבודה רחבים ומגוונים יותר והם שוקלים בממוצע כ-6 תפקידים לעומת כ-2 בלבד בקרב בעלי אוריינות נמוכה.

- אוריינות קריירה גדלה עם הגיל, מה שמרמז כי חשיפה מוקדמת יכולה לשפר תוצאות תעסוקתיות וכלכליות לטווח הארוך.

- המחקר זיהה גם פערים ברורים ברמות אוריינות הקריירה בין קבוצות דמוגרפיות שונות: גברים מציגים רמות גבוהות יותר של אוריינות קריירה מנשים לאחר גיל 25.
ובעלי השכלה אקדמית מציגים רמות גבוהות משמעותית של אוריינות קריירה בכל הגילאים.

מסקנה?
אל תחכו לחיפוש עבודה תקוע כדי לשקול להתייעץ בנוגע לצעד הבא בקריירה שלכם, זה הזמן לתכנן נכון יותר ולחפש רחב יותר. איך עושים את זה? מדברים איתי:
054-738-0310

תגידו את האמת: מה אתם? Maximizers או Satisfiers?

אני שואלת כי יש אנשים שלא מחפשים עבודה- הם מחפשים את העבודה המושלמת.

זה קורה למשל לאנשים בתחילת תהליכי חיפוש עבודה- איכשהו מהר מידי וממש עם תחילת החיפוש הם מקבלים הצעת עבודה. מכיוון שהם לא הספיקו עדיין לחוות באמת את שוק העבודה - הם עונים "לא" ודוחים את ההצעה. "אם תוך שבועיים כבר קיבלתי הצעת עבודה, בטוח אקבל עוד הצעות. לא חייבים לבחור בהצעה הראשונה!" הם חושבים לעצמם. רק כדי לגלות שכנראה שיש כזה דבר "מזל של מתחילים", כי במשך חודשים אחרי ההצעה הזו הם אפילו לא מצליחים להשיג זימון לראיון עבודה.

זה גם קורה למי שרוצים לשנות קריירה- הם חושבים שרק בגלל שהחליטו לשנות תחום עיסוק, מספיק צעד אחד בכדי לשנות כיוון ב 180 מעלות. הם שוכחים שצריך שניים לטנגו, ושממש לא פשוט למצוא מעסיקים שמוכנים לקנות כל "שק", גם כזה שאין לאף אחד מושג מה יש בתוכו (אולי חתול?!).

במחקרי קבלת החלטות קוראים לזה Maximizers (אנשים שלא מסתפקים ב“טוב מספיק”, אלא תמיד ממשיכים לבדוק אם יש משהו טוב יותר) מול Satisfiers (אלה שמבינים שלא כל החלטה צריכה להיות מושלמת כדי להיות נכונה).

בחיפוש עבודה, העניין הזה קריטי, כי Maximizers עלולים:
לא להקליק על מודעות דרושים כי הטייטל לא בדיוק מה שהם חושבים שהם מחפשים, לפספס משרות מצוינות רק כי הן לא נראות “האחת”, להתעכב יותר מדי עד שהם עושים מוב, לשנות מיליון פעם את קורות החיים, ולהיכנס לחרדה מכל החלטה.

Satisfiers לעומת זאת, יודעים לזהות פוטנציאל, הם מבינים שלפעמים תפקיד טוב, צוות טוב, ואפשרות לצמוח שווים הרבה יותר מלהמשיך לרדוף אחרי פנטזיה של שלמות.

אז עם יד על הלב- מה אתם? Maximizers או Satisfiers?

בקריירה, כמו בחיים, שלמות היא לפעמים רק עוד שם לתקיעות ועיכוב.

אז מה? מרגישים תקועים? צרו קשר ואשמח לתת לכם פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה/קריירה: 054-738-0310

גוללים בחוסר מוטיבציה בין מודעות דרושים מבלי להגיש מועמדות לשום משרה?
מזל טוב!
כנראה נדבקתם ב"Doomjobbing".

מה זה Doomjobbing? מושג חדש שאומרים שמי שהמציאה אותו זו ילדה בת 8 שצפתה באבא שלה לאחר שפוטר, עושה בלינקדאין בדיוק את זה: גלילה אינסופית וחסרת חשק בין מודעות דרושים.

ההרגל הזה משקף תסכול מתהליכי גיוס, שמעטים מאמינים שבאמת עובדים כמו שצריך, חרדה ואי-ודאות שמחפשי עבודה חווים כשהם מחפשים עבודה בשוק סוער ומתסכל.

למרות שמשרה מסוימת עשויה להיראות מעניינת במבט ראשון, ההרגשה היא שאין בכלל טעם ללחוץ על “הגש מועמדות”, מתוך הבנה שכבר פנו למשרה מאות לפניכם, שהתחרות בלתי פוסקת, שיש סיכוי גבוה לדחייה אוטומטית, ושגם אם לא תידחו- יהיו בתהליך הגיוס אינספור שלבים ומכשולים עד שאולי תקבלו הצעה.

במילים אחרות: דיסוננס... מצד אחד גולשים כדי לחפש משרות, מצד שני- עוצרים רגע לפני שפועלים בתחושה שאין טעם.

וזה קורה גם למפוטרים, וגם לאנשים שלא טוב להם בעבודה, אבל אין להם את האנרגיה לעשות בפועל את הצעדים הנדרשים כדי לשנות את המצב.

נשמע לכם מוכר?

זה בדיוק הזמן לתאם איתי פגישת יעוץ לחיפוש עבודה, ולקבל תוכנית מקיפה ומעשית שתחזיר לכם את האנרגיות, תוציא אתכם לדרך חדשה ואקטיבית ותוביל גם לתוצאות.

דברו איתי: 054-738-0310

למה יש אנשים שלא מגישים קו״ח של חברים?

הנה הסבר אפשרי:

תראו מה קרה לעובדת הזו שהגישה מועמדות של חבר לתפקיד במקום העבודה שלה...

העובדת הפנתה קורות חיים של חבר למחלקת הגיוס וקיבלה מהם זימון לראיון עבודה חוזר לתפקיד שהיא כבר מבצעת.
"המועמד שהפנית לא היה מסוגל לפתור בעיה בסיסית" הם כתבו לה, "מה שמוביל אותנו להטיל ספק בסטנדרטים המקצועיים שלך עקב זה שהמלצת עליו. לכן החלטנו לזמן אותך לראיון טכני חדש".

נווו, אז מה אתם אומרים על זה?
בין אם הסיפור הזה אמיתי או שלא, האם גם אתם חוששים להפנות חברים שאתם לא ממש מכירים או לא יודעים עד כמה מקצועיים הם? או שאתם מפנים את כל מי שרק מבקש מכם?

במילים אחרות, עד כמה אתם חושבים שהמוניטין המקצועי של עובד/ת קשור למקצועיות המועמדים שהוא או היא מגישים למשרות בתוך מקום העבודה?