Lizu Rulz

אז מאיפה להתחיל אני שואלת?!
בדרך כלל עדיף מההתחלה.
8.11.21
ברור היה לי שזה לא היה עוד סתם רגע בחיים שלי אבל הזוי איך היום הזה התחיל ואיפה הוא נגמר.
לא כל יום את הולכת טיול עם הכלב שלך שנגמר באוטו שדורס אותכם ומעיף אותך קיבינימט ל4 דק לא פה לא שם….
לפעמים יש רגעים שאני חושבת שאולי זה כבר מאחוריי ואז התמונות האלה באות ומציפות הכל, הצלקות, השיקום.
אז אם תהיתם לעצמיכם לאן נעלמתי כבר שנה - זה הסיפור שלי 👇🏽
אני מודה שהייתי בנקודה בחיים שהכל היה כאוס, היו דברים שהיקום ניסה לסמן לי שהגיע הזמן לשחרר אבל אנחנו כאלה בני האדם - מסרבים לראות, מתקשים לקבל שמשהו טוב יותר כנראה מחכה לנו אי שם בפינה….ואני בפרט!
אז להוא שם למה נמאס - כל הזמן ה
הדרך הייתה קצת פחות לרוחי אבל אין ספק שזו פעם ראשונה שמשהו באמת הצליח לזעזע אותי בין אם רציתי או לא.
אם תשאלו אותי אם אני זוכרת את הבום, את הכאב, את האור של המכונית - כלוםםם!
יש המון רגעים שפשוט נמחקו מהזיכרון ואולי עדיף שכך.
שזה קרה אפילו לא הרגשתי..
אני זוכרת בכלל שניהלתי שיחה על מרק מנאפיס שנייה לפני..ושנייה אחרי?
מסך לבן…כן כמו בסרטים שפתאום חושבים שמגיעים לגן עדן?! כזה!
ואז את מתעוררת, בבום!!! הכל כואב, מלא אנשים, את לא מבינה מה קורה בכלל סביבך.
זה שדרס אותך בכלל ברח ואז חזר ואז אמא שלו גם הצטרפה , מצלמת וצועקת ברקע ״היא עושה הצגות״ ואני שם, בפיג׳מת הווינזי שלי על הריצפה, כאב ראש מטורף, אבודה לי שם בכלל לא מבינה מה קורה.
מה שאיפס אותי ללא ספק היה לשמוע את פולי צועק ״פונץ׳״ בלי הפסקה!
הילד שלי, החיייםםםםם שלייייי , החבר היחידי האמיתי שלי והלב שלי !!!
אם תהיתם לעצמיכם מי זעק לעזרה - הגור שלי שאז היה בין 4 חודשיםםםםםםםם!!
נביחות קורעות לבבבבבב סיפרו לי, כאלה שהגיעו עד קומה 16!!!!!
המשך יבוא בפוסט הבא….
מחילה זה יותר קשה משחשבתי אבל מה שבטוח לשתף זה הרבה יותר קל להתמודד🙏🏼